שרת (שרתוק) משה (1965‎-1894) 
מדינאי, מנהיג מפא"י 1955‎-1954,

וראש ממשלה בשנים: 1955‎-1954. 
נולד ברוסיה ועלה עם הוריו לארץ-ישראל ב-1906. 

במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין בצבא הטורקי, היה פעיל באחדות העבודה ואחרי 1930 במפא"י. היה חבר המערכת של "דבר" העיתון היומי של ההסתדרות הכללית.

 

 אחרי רצח חיים ארלוזורוב ב-1933, נתמנהלראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית והפך לדובר הציוני העקרי מול הבריטים והערבים, שעמם נפגש תכופות בניסיון למצוא פתרון מוסכם לבעיית ארץ-ישראל. מאבקו העקשני למען כינון יחידות יהודיות ייחודיות בצבא הבריטי במשך מלחמת העולם השנייה הביא להקמת חיל הבריגדה היהודית ב-1944. הוא הדריך את אנשי הבריגדה ואחרים במאמציהם להציל את שארית הפליטה של השואה ולהביא את הניצולים לארץ-ישראל, במשך מלחמת העולם השנייה ואחריה. על אף דעותיו המתונות, נאסר שרת ב"שבת השחורה" ביוני 1946, יחד עם חברים אחרים של הנהלת הסוכנות היהודית. לאחר קום המדינה נבחר כחבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, והיה חבר בכנסות הראשונה עד החמישית. שרת מונה לשר החוץ הראשון של המדינה וכיהן בתפקיד זה עד 1956. בשנים 1955‎-1954, כשדוד בן-גוריון פרש לשדה-בוקר, כיהן גם כראש ממשלה.

ב-  1956 התפטר מהממשלה בעקבות חילוקי דעות עם בן-גוריון בנושא מדיניות החוץ והביטחון של ישראל ופרשת לבון. 

מ-1960 ועד פטירתו כיהן כיושב-ראש ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית. כמו-כן עמד בראש הוצאת הספרים של ההסתדרות הכללית, "עם עובד".